#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתפללין מעריב מיד בסוף שבת?	"כתב הטור דמאחרין להתפלל מעריב משום תוספת שבת כדאיתא בשבת (קי""ח ע""ב) יהא חלקי עם מוציאי שבת בציפורי שהיתה יושבת בהר {וצ""ב קצת דכלפי יציאת כוכבים אין נפק""מ בין הר לבקעה, וי""ל דהיו גם משתמשין בסימן הכסיף עליון ושוה כתחתון לחומרא אבל מדינא סגי בצאה""כ לחוד} [וכמו שמצינו שיש מצוה להקדים להתפלל מעריב בערב שבת משום תוספת שבת (עטרת זקנים)] {ומכאן משמע דמיד בתפילת מעריב נגמר שבת ואין מקום להחמיר להוסיף על שבת אחר מעריב, והוסיף ר""י באק דאפשר דזהו הטעם שנוהגין להתפלל ששים דקות אחר שקיעה דלגבי ענין זה סומכין על השיעור של חמשים דקות ומוסיפין עוד עשר דקות}"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה נהגו לומר מזמור אלקים יחננו (תהלים ס""ז)?"	"1) כדי ללוות שבת בשירות ותשבחות [ומותר לומר תהלים בע""פ כמ""ש המ""ב לעיל (סי' מ""ט) בשם החות יאיר (מ""ב ס""ק א')]<br>2) וגם עי""ז נתאחר מעריב ומוסיפין על הקודש<br>3) וגם ממעט הדברים בטלים<br>4) הוסיף הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דטוב להתאחר תפילת מעריב כדי שלא יהא שבת נראה עליו כמשאוי"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים אותה מזמור בכל מוצאי שבת?	"רק בסתם מוצאי שבת, אבל לא כשחל בתשעה באב דאז אינו זמן חנינה, וגם לא כשחל ביו""ט וביאר הפמ""ג דאין אומרים תחינה ביו""ט (מ""ב ס""ק א') {ומכאן משמע דמותר לומר תחינות קודם הבדלה, וצ""ע דאמרינן לקמן (סי' רצ""ד) בשם הירושלמי דאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה, וי""ל דבשבת מותר לומר תחינות כשהם תופס הברכה, והא דצריך להבדיל קודם שתובע צרכיו היינו קודם מתובע צרכי פרטי ומש""ה תקנו לומר הבדלה בתחילה שמ""ע שמא יצטרך אדם לתבוע צרכיו פרטי אבל לעולם מותר לומר מזמורים של תחינות כללי, ובזה מיושב הא דאמרינן דבאמת רצו לקבוע לומר כל י""ח ברכות בכל שבת ורק משום טירחא דציבורא לא תקנו אבל משום תביעת צרכיו לא היו נמנעים, והיינו כמ""ש שזהו תופס הברכה וליכא איסור בשבת [אכן, לפי מש""כ לקמן בשם הגר""א דתקנו הבדלה באמצע הברכה קודם הבקשה וחננו מאתך וכו' משמע דרצו לקבוע הבדלה קודם בקשה זו, ויש לדחות דמאחר שתובע דעת מהקב""ה שמא יבא לבקש בקשות פרטי]}"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן יציאת שבת?	"איתא בגמ' שבת (ל""ה ע""ב) דמחמירין כר' יוסי במוצאי שבת דצריך להמתין אחר בין השמשות דר' יהודה דהוא שלשה חלקי מיל, והרא""ש מסתפק כמה זמן יש בין הבין השמשות דר' יהודה להרף עין דר' יוסי, והב""י רק הביא צד ראשון של הרא""ש שהוא פחות מחמשים אמה והיינו מ""ט אמה [שהוא בערך חצי דקה {ובדיוק כ""ו ומחצה רגעים} (שעה""צ ס""ק ג'), אבל כבר כתבנו דשיעור זה הוא אחר הכסיף דר' יהודה אבל לעולם א""צ להוסיף כלום על השיעור דכוכבים דר' יוסי] {וצ""ע דהרא""ש מסיק דמסתברא דאין לעשות פלוגתא גדולה בין ר' יהודה ור' יוסי וא""כ הוא שיעור כל שהו} [ועי' בקובץ הלכות (פ""כ הע' א') דמאריך היטב בענין זמן צאה""כ באופן בהיר, ואפ""ה אינו מסיק בפשט טוב בר""ת]"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה כוכבים צריך לראות?	"צריך לראות ג' כוכבים בינונים, וכיון שאין אנו בקיאים בזה צריך לראות ג' כוכבים קטנים (ב""י בשם רבינו יונה, מג""א ס""ק א, מ""ב ס""ק ג'), ומשום מצות תוספת שבת צריך לראות ג' כוכבים רצופין (ב""י בשם הר""ן). ולפי התפארת ישראל צריך לראות ג' קטנים מלבד ג' בינונים, וי""ל כפשוטו דצריך לידע בברירות דאינם כוכבים גדולים, [ועוד פי' המ""ב (ס""ק ד') ע""פ השע""ת לעיל (סי' רל""ה) דהביא ממטה יהודה וברכ""י דכוכבים קטנים היינו מתחילת יציאתם הם קטנים ואח""כ הם נתגדלים ונעשו כבינונים ויוצאים עוד כוכבים קטנים, וזהו ממש כוונת התפארת ישראל, אבל דחה המ""ב דשארי אחרונים אינם מזכירים פירוש זה], ולמעשה משמע ממ""ב (שם) דנכון להחמיר כהתפארת ישראל אולם אם הוא מעונן או אם נסתלק כל האדמימות מן כל כפת הרקיע יש לסמוך על ג' כוכבים גרידי [ויש ליזהר בזה בשבת חנוכה (ביה""ל ד""ה ג')]"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לצאת תוספת שבת אפי' בכוכבים מפוזרות?	"כתב הדגול מרבבה דיכול להמתין מעט ואז מקיים מצות תוספת שבת (שע""ת ס""ק א., מ""ב ס""ק ה') [וסגי בתוספת כל שהו (מג""א סי' קפ""ח ס""ק י""ח)]"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה ביום מעונן?	צריך להמתין עד שיצא ספק מלבו	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לסמוך על מורה שעות?	"כן ומותר באותו זמן שיצאו ג' כוכבים קטנים אתמול (ברכ""י, מ""ב ס""ק ז')"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך להמתין לכוכבים, נימא שימתין כדי הילוך ד' מילין?	"כתב המ""ב (ס""ק ו') דמיירי כשלא נודע לו מתי היה שקיעה {וש""מ דיכול להקל בסימנים וא""צ להמתין ד' מילין}"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רואה ג' כוכבים קודם שיעור ד' מילין, האם זה ראיה דכוכבים אלו נחשבים כגדולים?	"כתב הביה""ל (ד""ה עד) דמסתמא כבר נשלם השיעור אבל אם יודע דעדיין לא נשלם השיעור אה""נ צריך להמתין עד שיושלם, אבל אח""כ הביא ממנחת כהן דאפי' לר""ת יכול לסמוך על הסימן של כוכבים וא""צ להמתין כשיעור ד' מילין, והוסיף הביה""ל דעכ""פ יראה גם שהכסיף העליון והשוה לתחתון [עי' להלן] {אכן, בביה""ל לעיל (סי' רס""א ד""ה שהוא) כתב דאם הכסיף העליון וגם יצא ג' כוכבים אז א""צ להחמיר על ד' מילין בשעה זמניות ובחשבון האופקים אבל משמע דעדיין צריך להחמיר כסתם ד' מילין, ותי' ר""י באק דהתם מיירי כשהוא ידוע שמקומו אינו יותר דרום מא""י ולפיכך צריך להמתין גם ד' מילין שוות אבל כאן מיירי כשהוא מסתפק במקומו לגמרי דאפשר הוא יותר דרומי מא""י וא""כ מגיע לשיעור חושך דד' מילין מהר, וכעין זה תירץ ספר בירור הלכה דצריך ד' מילין דוקא במקומות שבצפון}"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מקצת אדמומית בצד המערב?	"מסיק הביה""ל (ד""ה שיראו) דאין לסמוך על הכוכבים [ואפי' קטנים] כל זמן שיש קצת אדמומית במערב אלא צריך להיות שהכסיף העליון והשוה לתחתון דהיינו שנסתלק האדמומית [ומה שכתב רש""י השחיר, לאו דוקא השחיר ממש דזהו זמן רב מאד] והיינו כפירוש הערוך דהוא לשון לבן, וכן הוא במאירי שהלכה הבהקתו של האור, ומי שאינו בקי בענין הכסיף או שהוא יום מעונן ישער כדי ד' מילין משקיעה {ומכאן משמע דבדרך כלל א""צ להמתין ד' מילין אלא סגי בסימן הכסיף וכוכבים}"	סימן רצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל מעריב ולהבדיל מבעוד יום?	"יש היתר למי שהוא אנוס ואינו יכול להבדיל משהחשיך להתפלל ולהבדיל מפלג המנחה ולא לברך על הנר וגם אסור במלאכה עד צאה""כ [ולגבי בשמים, הפמ""ג (מש""ז סי' רצ""ז ס""ק ג') כתב שיברך על הבשמים, אבל הגר""ז (סי' רצ""ט סעי' י') ס""ל שלא יברך, ופסק הגר""ש קמנצקי שליט""א שלא לברך (קובץ הלכות פ""כ הע' ה')]"	סימן רצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא בכלל היתר זה?	"כגון מי שהולך לדבר מצוה ולא יהיה לו יין להבדלה שם (תוס' ברכות כ""ז ע""ב, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח') {ונראה דאם יהיה לו חמר מדינה עדיף להמתין להבדיל עליו דהרי בתשעה ימים נוהגין להבדיל על חמר מדינה אחר השבת ולא אחר פלג המנחה על יין} [וכ""ת רק יבדיל כאן ויתפלל בזמנו, תי' התהל""ד (ס""ק א') דתפילה והבדלה הולכים יחד {וצ""ב, ור""י באק רצה לדמה זה להגר""א במעשה רב דכתב דאין לעשות קידוש קודם תפילת ערבית וה""נ לכתחילה אין לעשות הבדלה קודם תפילת ערבית, וע""ע בביה""ל (סי' רצ""ט סעי' ד', ד""ה מברך) דמשמע דליכא ענין להתפלל מעריב קודם הבדלה, ואפשר לדחות דבאמת יש ענין להתפלל מעריב תחילה אבל שאני התם דיש ענין להפך לשתות מכוס של ברכה מיד}]"	סימן רצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו טוב לעשות הכי?	"1) הוא דבר תמוה לרבים (ב""ח, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט')<br>2) יש לחוש שמא יבא להקל גם במלאכה (ב""ח, באה""ט ס""ק א', מ""ב ס""ק ט')<br>3) נוהגין כרבנן להתפלל מנחה עד שקיעה וא""כ הוי תרתי דסתרי [בב' ימים] להתפלל מעריב קודם שקיעה<br>4) לפי המג""א (ס""ק ה') צריך לקרות ק""ש לאחר זמן ונמצא שלא סמך גאולה לתפילה (מ""ב ס""ק י') {אבל המג""א הביא הדרכ""מ (ס""ק ב') דכתב דלדידן נוהגין לקרות ק""ש בציבור, וצ""ע למה סתם המ""ב דצריך לקרות ק""ש אחר תפילה}"	סימן רצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לילך מיד במוצאי שבת ויהא צריך להתפלל בדרך?	"המג""א (ס""ק ג') ס""ל דעדיף להתפלל מעומד כאן ולא לסמוך גאולה לתפילה וכתב דזהו פשט בהטור [וכתב הלבושי שרד דמיירי כשימצא יין בשדה], אבל כתב הביה""ל (ד""ה כגון) דכבר כתבנו לעיל (סי' פ""ט) דנוהגין להעדיף סמיכת גאולה לתפילה מתפילה מעומד וא""כ עדיף להתפלל בדרך {ולפי המג""א צ""ל דכיון דמותר לו להתפלל מעריב מבעוד יום וכבר הבדיל בתפילה אין מעלה לדחות הבדלה על הכוס עד אחר צאה""כ (וכעין זה בתהלה לדוד ס""ק א')}"	סימן רצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין להאריך בוהוא רחום במעריב?	"כדי להוסיף מחול על הקודש (רמ""א), ועוד כתב הערוה""ש (סעי' ב') מפני שהנשמות חוזרות לגיהנם לאחר מכאן (וכ""כ הא""ר בשם הרוקח) [ועי' כרם שלמה (ילקוט מפרשים) דהקשה על זה], ועוד כתב השע""ת (ס""ק א..) דיתנצל מהיזקא באותה שבוע, ועוד הביא מר""ח וויטאל שיש הצלחה כשמאריך בברכו."	סימן רצג סעיף ג		
